מתחם השלושה בע"מ נ' נבון

פסק דין

בפניי תביעה לפינוי מושכר בשל הפרת הסכם השכירות, אשר הוגשה בהתאם להוראות פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

רקע:

התובעת (להלן: "התובעת"), הינה בעלת זכויות החכירה של מתחם הסראייה (מבנה לשימור), הידוע כחלקה 82 בגוש 22876, בבית שאן (להלן: "מתחם הסראייה" או "המתחם").

הנתבע (להלן: "הנתבע"), שכר מידי התובעת חנות אחת בשטח של כ-200 מ"ר במתחם הסראייה (להלן: "המושכר"), על יסוד הסכם שכירות שנחתם ביניהם ביום 25/1/11 (להלן: "הסכם השכירות").

מתחם הסראייה נמצא במרחק של כמה מאות מטרים מן הגן הלאומי בבית שאן (להלן: "הגן הלאומי"), המהווה מרכז תיירותי.

תקופת השכירות נקצבה ל- 5 שנים שתחילתן "ביום פתיחת הפרויקט ותחילת הפעלת השינוע מהסראייה לגן הלאומי בית שאן...". כן ניתנה לנתבע האפשרות לסיים את תקופת השכירות לאחר 30 חודשי שכירות בלבד.

בנוסף ניתנה לנתבע אופציה להארכת תקופת השכירות למשך 5 שנים נוספות.

דמי שכירות הועמדו על סך של 80 ₪ למטר בתוספת הפרשי הצמדה, או בשווי 5% מהפדיון החודשי במושכר, לפי הגבוה ביניהם (סעיף 7.1 להסכם השכירות) (להלן: "דמי השכירות").

הנתבע חוייב גם לשלם לתובעת דמי ניהול בסך של 18 ₪ למטר בתמורה לשירותי ניהול (להלן: "דמי הניהול") (סעיף 7.1.5 להסכם השכירות).

נקבע כי בשנת השכירות הראשונה, ישולמו דמי השכירות כדלקמן:

3 חודשי שכירות ראשונים – ללא תשלום דמי שכירות כלל;

3 חודשי שכירות נוספים – 50% הנחה בתשלום דמי השכירות;

3 חודשי שכירות נוספים – 25% הנחה בתשלום דמי השכירות;

3 חודשי שכירות נוספים – 10% הנחה בתשלום דמי השכירות.

(סעיף 7.3 להסכם השכירות)

כמטרת השכירות נקבע ש"השוכר רשאי להשתמש במושכר אך ורק לשם ניהול עסק בתחום ממכר מוצרי מזכרות באופן שיאושר על ידי חברת הניהול וחנות נוחות, כפי שיתואר להלן ולא לשום מטרה אחרת...". (סעיף 5 להסכם השכירות)

טוענת התובעת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות ועל כן הגישה את התביעה שבפניי, לפינויו.

טענות הצדדים

טוענת התובעת כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות במועדם לאחר שביטל המחאות שניתנו לה על חשבון דמי השכירות. עוד לטענתה פטרה את הנתבע מתשלום בגין דמי השכירות עבור חודשים דצמבר 2011 ועד מרץ 2012 (סעיף 18 לסיכומיה).